בהליך משפטי שמתנהל בינן החברה שלי,לחברה בניו ג'רסי,נתבענו בסך 250,000 $. כך התחיל מנכ"ל המפעל שישבתי מולו בלשכתו,אני חייב שתבצע לי חקירה ולהוכיח כי אותה חברה בניו ג'רסי,עובדת אל מול חברה נוספת בארץ והיא מקבלת מהארץ מוצרים מאותה חברה,כי לטענתם אין להם קשר עסקי בין החברות. דע לך שאני מקציב לך שבוע ימים,אחרת אני מפסיד את המשפט.
מיד הזעקתי למשרדי צוות מוחות להחליט מה עושים ולמי יש פתרון להשגת המידע הזה. לפעמים צוות מוחות של אנשים בעלי יכולת ומעוף,מסייע בפתרון בעיות והשגת נתונים. במקביל כל אחד מהצוות התחיל לשוטט באינטרנט ולאסוף מידע,חלק התמקדו בחו"ל וחלק בארץ. עלה רעיון לנסות ולקבל מידע מעמיל מכס של החברה בארץ,זאת לאחר שעלינו על פרטי משרדיו.
אחד מהחברה התקשר למשרד עמילי המכס בתל-אביב והציג את עצמו לעמיל מכס צעיר שענה לשיחה,כחברה שעוסקת באיסוף מידע כלכלי,עבור לקוחות בארה"ב ובאירופה. לדברי החוקר התחקיר הכלכלי על החברה בארץ,נועד לחפש לה חוג לקוחות רחב בארה"ב,מאחר וישנה דרישה גדולה בארה"ב לאותו מוצר,מוצר שהאמריקאים מבקשים לייבא לשם. אותו עמיל מכס צעיר התלהב,כי הוא ראה את הפוטנציאל שלו להתחיל ולייצא כמויות ענקיות של אותו מוצר והוא כעמיל מכס,יוכל להרוויח הרבה יותר ממה שהוא מרוויח כיום מאותה חברה.
כמובן שהוא הסכים לשתף פעולה עמנו ולהשיב על שאלות התחקיר,עד שהוא הגיע לקטע שבו הוא מספר לחוקר,כי רק בימים האחרונים הוא שלח מכולה מהחברה בארץ לניו ג'רסי {כמובן שהשיחה הוקלטה}, מאחר והוא לא ראה מה קורה ורק חשבון הבנק שלו עמד לו מנגד,המשיך החוקר בשלו ואז כתבתנו לחוקר פתק ובו נכתב "תבקש ממנו שישלח לך רשומון", כמובן שישלח את הרשומון לא למשרדנו ע"מ שלא להשאיר עקבות ואז נתנו לו טלפון/פקס' בפריז שהיה מחובר ב"עקוב אחרי" למשרדי ואמרנו לו שאותו פקס' זו השלוחה שלנו באירופה.
תוך כדי שיחה עם הבחור,שיחה שהתייחסה לסוג העבודה שלו , הורדנו הילוך לגבי אותה חברה בארץ, על מנת שלא לעורר חשד. צלצול מכשיר הפקס' החל לעבוד ואז 4 חברים עומדים ליד המכשיר לראות מה יוצא……… כמובן שהרשומון הגיע ישירות למשרדי כשהוא מכיל את פרטי החברה בארץ-שם הנמען בחו"ל/החברה בניו גרסי-שם האוניה,מס' מכולה והכי חשוב פרטי המוצרים שאותה מכולה מכילה. אמרתי לחברים,שתו קפה תכינו ארוחת בוקר ותוך שעה אני חוזר.
לקחתי מיד את הרשומון והגעתי ללשכתו של הלקוח, זרקתי על שולחנו את דף הפקס' ובנימה של צחוק אמרתי לו "בפעם הבאה אל תלחיץ אותי בזמן כה קצר"…. למזלי הוא התיישב על כסאו ,אחרת הוא היה נופל ארצה.