בוקר אחד נשמעה דפיקה על דלת משרדי, פתחתי את הדלת ולמשרד נכנס גבר שאת זהותו אני מכיר כתושב העיר , אך לא הייתה לי היכרות אישית עמו. שמע אמר לי הגבר, לפי הערכתי רעייתי בוגדת בי ואני חייב למצוא ראיות לכך….טוב שהוא לא שם לב לתגובתי, כי עניין רעייתו הסוררת, הנו שמועת העיר מזה מספר חודשים ואף אני יודע בדיוק ,עם מי רעייתו מתרועעת . מה שהוא לא ידע שאני כשבועיים לפני זה, תוך כדי מעקב אחרי גבר אחר, מצאתי באקראי, את נקודת המפגש של רעייתו עם אותו גבר וראיתי היכן הם מחביאים את כלי הרכב ולאיזה חדר בדיוק הם נכנסים.
אני רוצה לשכור את שירותך ותביא לי הוכחות לשמועה שיש לי , ביקש הבעל העצוב . אוקי, סיכמנו על שכר טרחה והוסכם כי באותו ערב, אני אתחיל במעקב אחרי רעייתו . גייסתי שני עוקבים ממשרדי לעבודת ערב וסמוך לשעה 19:00 התמקמנו באזור מקום עבודתה של האישה. במעקב כאמור היינו 3 חוקרים בשלושה רכבים שונים.
אותה אישה סגרה את העסק שלה , ניגשה לרכבה שחנה בחניון סמוך ומכאן התחיל מעקב צמוד של צוותי המעקב. לאחר נסיעה של 5 דקות, הגענו שלושת החוקרים לנקודת המפגש ,שבו הבחנתי לפני כשבועיים, כשהוא מהווה נקודת מפגש לזוג. הצוותים מוכנים עם ציוד צילום מיוחד לשעות הלילה …..כולם בשקט…דממת קשר ….לפתע הבחנתי בדמות שרצה לכיוון רכבי שהוסתר בתוך מגרש חנייה . הדמות התקרבה אלי כשבידה הבחנתי שהוא אוחז בצינור ברזל…
האדם ניגש אלי , דפק בזעם רב על חלוני , פתחתי את החלון ואז הבחנתי כי מדובר באותו מאהב של האישה. "אתה עוקב אחרי"? הוא שואל אותי בזעם ובצעקות …השבתי לשלילה ומיד שלפתי מענה להרגיע אותו ואמרתי לו שאני מחכה לבחורה………..הגבר נרגע והתרחק מהמקום לאחר מס' דקות שאני מנסה להרגיעו…
האמת שבאותו מעמד לא הבנתי, איך הרגיש הגבר במעקב וכיצד ידע להגיע לרכבי שהוסתר בחנייה. החלטתי להפסיק את המעקב ושלחתי את החוקרים למשרד. למחר בבוקר , יצרתי קשר עם הלקוח והזמנתי אותו לקפה ע"מ לוודא מה קרה. בפגישה החלטתי לשאול ישירות את הגבר מה קרה ולא ללכת סחור….תגיד לי מה היה אתמול עם רעייתך ? שאלתי. והוא השיב לי בתמימות …אחרי שהייתי אצלך וסיכמנו על העבודה, הלכתי לחנות של אשתי ובשיחה איתה אמרתי לה "את מכירה את דודו הבלש? אני שכרתי אותו שהוא יעקוב אחריך"……….
מזלי שלא קבלתי בראשי את אותו צינור ברזל מאותו מאהב שהתנהג כשור אלים באותו מעמד.