הוא יצא מהבית והתצפיתן הודיע לעוקבים, הוא בדרכו לרכב .
הוא נכנס לרכבו והחל בנסיעה , במעגל התנועה הראשון הוא עשה סיבוב פרסה , די מוזר ,חשבנו שאולי הוא שכח משהו בבית , הוא המשיך בנסיעה ולא עצר ,כשצוותי המעקב בעקבותיו .
לאחר כמה מאות מטרים של נסיעה בכביש ישר , לפתע הוא חנה בתוך תחנת אוטובוס כשאחד העוקבים היה חייב לחלוף עליו והשני נשאר מאחור , חצי דקה הוא היה בתחנה ללא מעש והמשיך בנסיעה .
להתחיל ככה את המעקב זו לא משימה קלה וזה מכניס את העוקבים למין תחושה בלתי מובנת.
לאחר נסיעה של קילומטר , לפתע הוא נתן גז וחצה את הצומת בין צהוב לאדום , אבל בהמשך הוא נתקע בפקק תנועה שאפשר לחוקרים לצמצם ולהשיגו .
ראש צוות העוקבים בשיחה מהשטח , מדווח לי כי הנעקב עושה תרגילים והם יעקבו עוד קצת לראות מה קורה אתו.
בהמשך הדרך הוא פנה לסמטה הראשונה מימין ומיד החנה את הרכב ,ממש על הצומת .
ראש הצוות החליט מיד להוריד עוקב ברגל שיחלוף ויראה מה הנעקב עושה והעוקב מדווח שהוא רק יושב ברכב ומביט במראה הצדדית.
מכאן ניתנה ההוראה להפסיק את המעקב .
מיד התקשרתי ללקוחה ושאלתי למה בעלה מתנהג ככה ? מה גרם לזה ? …….
בשיחה דובבתי אותו וממש התחלתי לתחקר אותה לגבי הנעשה ומה קרה בבית בכלל , מסתבר שהיא סיפרה לחברתה הטובה , שהיא שכרה בלשים שיעקבו אחרי בעלה ……עוד מסתבר כי "חברתה הטובה", נשואה לחבר הכי טוב של בעלה .
ומכאן הלקח שאסור לספר לאיש ובמיוחד בתיקים שכאלו ,שהרי לעולם לא תדעו מי באמת החבר/ה הכי טוב שלכם ואפילו שזה נעשה בתמימות.
