מעקבים ככלי עבודה של חוקר

או שיש לך את זה או לא.

מעקבים הוא אחד מכלי העבודה הבסיסים של בלשים פרטיים. זוהי עבודה קשה מאוד והמאמץ הוא כביר, נדמה לאלו שאינם מבינים,כי זהו הליך ביצועי קל. עוקב טוב חייב להיות סבלני מאוד,כי השעות מתארכות להן בכל מעקב ומעקב, חייב להיות נהג מעולה,כי לפעמים הנעקב/ת נוסעים כמו משוגעים,חייב להכיר היטב את מפת הכבישים/צמתים/רחובות וכל נתון אחר שיסיע בידו בשעת המעקב.

 

ראשית,העוקב אינו קובע כלום בשעת העבודה,מי שמכתיב את התסריט והנתונים בשטח,הוא הנעקב עצמו,הוא זה שמחליט על הדרך-מהירות-הפסקות-חנייה וכל פעילות אחרת. שנית,הוא עניין הסבלנות של העוקב,לעתים רבות "נקודת השבירה" צצה לך מנגד ואתה חייב להתעלות על עצמך ולחרוק שיניים,גם אם אתה צריך להשתין או שאתה מת מחום או פשוט מתעלף מרעב ומצמא. באחד החמסינים הכבדים שהיו לנו בשנים האחרונות,היינו צוות של 3 עוקבים,שפשוט סגרנו איזה ישוב בגליל העליון,היה משהו כמו 40 מעלות צלסיוס,התחלנו ביום חמישי בשעה 07:00 וסיימנו אותו ביום ראשון לפנות בוקר.

 

משימה קשה עד מאוד,למרות המזגן ברכב , נו כמה הוא כבר מקרר כשהמנוע של הרכב לא בנסיעה ויש מצבים שאינך יכול להדליק מזגן,כי החנייה שלך בשטח שיש אנשים מסביב והם שמים לב למנוע דולק. במעקב אחר,נאלצנו לנסוע אחרי אשה סוררת,שמשום מה היא נהגה לנסוע רק במהירויות של 160 קמ"ש,גם בשטח שבקושי ניתן לנהוג בו 80 קמ"ש. לפעמים אני נאלץ להסביר ללקוחות שהמעקב יתבצע ע"י 2-3 רכבים לפחות והם דורשים רק רכב אחד על מנת לחסוך בעלויות.

 

אין מצב שחוקר יצא לשטח לבד,עדיף לוותר על התיק ולא להסתכן באיבודו של הנעקב או חשיפתו של החוקר.