לא אחת אני מעלה בפייסבוק, מאמרים ואזהרות כנגד התופעה הזו, המכונה "חוקרים ללא רישיון". חוקר פרטי חייב לפעול תחת רישיון של משרד המשפטים ובכל שנה מתחדש אות רישיון. יש לא מעט "נוכלים" ללא רישיון בכלל ו/או שרישיונם לא חודש ע"י משרד המשפטים. אנא מכם, ביצירת הקשר הראשוני עם אדם שקורא לעצמו חוקר פרטי,בידקו בעם הוא אוחז ברישיון בר-תוקף..יתרה מכן חוקר פרטי אינו יכול לקבל עבודה מכל גורם,אלא עם הוא בעל רישיון לניהול משרד לחקירות פרטיות.
מעודכן ליולי 2016.
החוקר, נעם איתן, נשכר לבצע אזהרות לחייבים בתיקי הוצל"פ ובהליכים משפטיים. הוא לא ביצע את המסירות אך המציא תצהירים מזויפים שעליהם חתם באמצעות חותמות מזויפות של עורכי דין שהחזיק ברשותו. בהסתמך על מסמכים אלה שנמסרו לעורכי הדין ששכרו את שירותיו, נפתחו הליכים נגד החייבים בהוצל"פ ובבתי המשפט.
בית משפט השלום בקריות גזר עשרה חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים על חוקר פרטי שהורשע בשורת עבירות של מרמה וזיוף מסמכים. זאת, לאחר שזייף אישורי מסירה לחייבים בהוצאה לפועל וחתם על תצהירי המוסר באמצעות חותמות מזויפות של עורכי דין שהחזיק ברשותו.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
הנאשם, נעם איתן, החזיק ברישיון חוקר פרטי בשנים 2004-2011, והמשיך להציג עצמו כחוקר פרטי גם לאחר שרישיונו לא חודש, ואף ערך שתי חקירות – כלכלית וסמויה – אודות אנשים. על פי כתב האישום, איתן החזיק במספר חותמות הנחזות להיות חותמות של עורכי דין. עורכי דין שונים שכרו את שירותיו לבצע אזהרה לחייבים בתיקי הוצאה לפועל ובהליכים משפטיים. איתן לא ביצע את המסירות אך המציא אישורי מסירה ותצהירי מוסר מזויפים שעליהם חתם באמצעות החותמות שברשותו כך שנראה כי התצהירים אומתו על ידי עורכי דין. בהסתמך על מסמכים אלו שנמסרו לעורכי הדין נפתחו הליכים נגד החייבים בהוצאה לפועל ובבתי המשפט, ואיתן קיבל שכר על ההמצאות שלא ביצע.
עוד נטען כי איתן זייף בעצמו או באמצעות אחר חותמת של משרד רואי חשבון זיו שיפר ושות', ובאמצעותו זייף אישור שניתן לכאורה על ידי רו"ח יורם שיפר לפיו הוא מנהל את ספריו על בסיס מזומן. אישור זה נשלח ללשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא. כתב האישום ייחס לאיתן עבירה של עיסוק כחוקר פרטי ללא רישיון וריבוי עבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר מרמה.
במסגרת הסדר טיעון שאליו הגיעו הצדדים הודה איתן בכתב אישום מתוקן והצדדים עתרו במשותף לעונש מאסר של 10 חודשים וכן מאסר מותנה וקנס לשיקול דעת בית המשפט. הפרקליטות ציינה כי הסדר הטיעון נכרת נוכח קשיים ראייתיים מסוימים, תוך שהובאו בחשבון עברו הנקי של הנאשם והחיסכון בזמן שיפוטי. הפרקליטות ביקשה להטיל על איתן קנס משמעותי, נוכח מספר העבירות והנפגעים וההכבדה שגרם במעשיו לרשות החוקרת.
השופט יוסי טורס אישר את הסדר הטיעון וקבע כי קשה להפריז בחומרת מעשיו של הנאשם, שהקים "מפעל" לזיוף אישורי מסירה, תוך עשיית שימוש במספר רב של חותמות מזויפות של עורכי דין. "כידוע, אישור מסירה הוא מסמך בו עושה בעל דין שימוש בהליכים משפטיים לצורך הוכחת מסירת מסמכים משפטיים", כתב השופט בגזר הדין. "בתי המשפט מסתמכים על אישורי המסירה ולא אחת נוקטים הליכים פוגעניים נגד בעל הדין, מתוך הנחה שהוא בחר שלא להתגונן. זיוף אישור מסירה משמעו כי בית המשפט מוטעה לחשוב שבעל הדין מודע להליכים הננקטים נגדו ובחר שלא להתייצב לדיון, או שלא להגיש כתבי בי-דין. פעולה על סמך אישור מסירה מזויף, היא אפוא פעולה הגורמת נזק משמעותי לבעל הדין, כמו גם לאמון שרוכש הציבור בהליכים המשפטיים ובתקינותם".
במקרה זה, הבהיר השופט, ניתן לראות חומרה נוספת שכך שהנאשם לא רק זייף את אישורי המסירה, אלא גם זייף תצהיר שבו אמור המוסר להצהיר באזהרה כי הוא אכן ביצע את המסירה. בכך הוסיף הנאשם נדבך נוסף להטעיית בתי המשפט אשר הסתמכו על המסמכים המזויפים שמסר לעורכי הדין. השופט הוסיף כי נוכח האמור, מתבקשת המסקנה שהסדר הטיעון בעניינו של הנאשם הוא מקל ואף באופן משמעותי. "אולם, מקום בו לא שמעתי את ראיות הצדדים, למעט מספר מצומצם של עדי תביעה, אעמיד את המאשימה בחזקתה ששקלה נכונה את תמונת הראיות ואת ההקלה שראוי להעניק לנאשם בשל הודאתו וויתורו על ניהול המשפט", סיכם השופט טורס. עם זאת, השופט העיר כי היה ראוי במקרה זה לעתור גם לפיצוי לטובת המתלוננים, שכן אחת ממטרות הפיצוי בהליך הפלילי היא למנוע מהמתלונן את הצורך לנהל הליכים אזרחיים נגד העבריין.
מלבד 10 חודשי המאסר שנגזרו על איתן, הטיל עליו השופט מאסרים על תנאי וקנס בסך של 7,000 שקל, בהתחשב במצבו הכלכלי.