האמת שלא היה לי כלום בתיק החקירה, שום ראייה שמוכיחה כי הגברת ,אכן בוגדת בבעלה. אני תמיד מזהיר את הלקוחות שלי,שלא יגיעו אלי בדרישה להוכחת הבגידה,שבועיים לפני הדיון, שהרי כל יעוץ משפטי שהם מקבלים {הצד השני}, מזהיר אותם/ן להתנהג יפה לפני הדיון. אבל קובי,הגיע אלי ממש לפני הדיון ועמד על זה, שנעשה מעקבים אחרי רעייתו.
דע לך דודו,שלפני שנה היה לי ריב עם אשתי שבמהלכו היא הודתה שהיה לך פלירט עם מישהו וזה נגמר ואני כמו טמבל ,לא רק שלא הקלטתי את ההודאה בזמנו, החלטתי לסלוח לה אז,עבור שלום הבית והילדים.
אבל בחודשים האחרונים,היא מתנהגת בדיוק כמו אז. שבוע ימים של מעקב,לא הניב שום ממצא וזה היה ברור מראש,אבל עקשנותו של קובי כלקוח בוצעה. יום לפני הדיון ,הוא הבהיר לי שהוא לא יודע מה לעשות,היא לא רוצה להתגרש…..ואני ועורך דיני נעמוד מחר בבית הדין ונראה לי שסתם יהיה דיון בלי שום החלטה.
ת'אמת נמאס לי ממנה ואני חייב להתגרש,אין לי אוויר בריאות וזה מצב בלתי נסבל. אני אפגוש אותך מחר בבית הדין ואנסה לראות מה עושים. משרדי באותה תקופה,היה בהמשך המסדרון של בית הדין הרבני בטבריה,מרחק של 10 מטר ממנו. במשרדי הייתה לי עגלת טלוויזיה עם מכשיר טלוויזיה 22 אינצ' ומכשיר ווידאו במדף התחתון…..
החלטתי לעשות תרגיל באותו בוקר, על מנת לעזור לאיש. לקחתי 3 קלטות ווידאו ועל גבי כל קלטת,רשמתי בטוש שחור גדול את שמה של רעייתו והנחתי את זה בצורה כזו על העגלה,שיהיה ניתן לכל אחד לקרוא את השם. גררתי את העגלה לפתחו של בית הדין הרבני {ואני בן בית שם מטבע הדברים} והתיישבתי בספסל מול אותה גברת ועורכת דינה,כאשר הקלטות מול הפנים שלהן. לא הסתכלתי או התייחסתי לשתיהן וישבתי שם 10 דקות ואמרתי בקול לקובי שישב בהמשך המסדרון,עם עורך דינו, "הגעתי ,תקרא לי אני אחכה פה"….ראיתי שקובי לא כל כך מבין מה אני רוצה.
חלפו להם מס' דקות כשאני מנסה להתעלם מכל הסובבים ורואה את אשתו ועורכת דינה,מתלחשות בשקט ואז עורכת הדין מתרוממת מהספסל,ניגשת לעורך דינו של קובי מבקשת ממנו לשוחח עמו. ידעתי שבזה תמה משימתי לאותו בוקר. בשקט החזרתי את העגלה למשרדי והמשכתי ביום פעילות.